הזניקו את המכירות שלכם והתחילו לקדם מוצרים ושירותים ישירות ללקוחות באמצעות אפליקציית ההודעות הפופולרית
איך להגדיל את הסיכוי שהניוזלטר יגיע לאינבוקס של הלקוחות בעזרת פרוטוקולים משפרי עבירות? ריכזנו במאמר אחד את כל מה שצריך לדעת, וחשוב יותר: את מה שאפשר לעשות ממש מיד
אז כתבנו ניוזלטר מושקע, צירפנו תמונות מקצועיות ששילמנו עליהן במיטב התקציב, הכנסנו הנעה לפעולה עם מבצע מעולה, לחצנו על כפתור "שלח" ו… מה הלאה? כולנו מודעים לאופן שבו ניוזלטר מחזק את נאמנות הלקוחות למותג שלנו, ומבינים ומבינות עד כמה יש לו תפקיד חשוב במכירות מוצרים והגדלת הכנסות העסק. אבל מה שחומק מהמודעות של רובנו הוא "המסע" שהניוזלטר עובר מרגע השליחה ועד ההגעה לתיבת המייל המיועדת – אם בכלל.
מילת הקסם בנושא הזה היא "עבירות" (deliverability באנגלית), והיא מתארת את הסיכוי של דואר אלקטרוני להגיע אל תיבת הדואר הנכנס של הנמען. ויש כמה דברים שכדאי לדעת עליה מכיוון שאפשר בהחלט לשפר אותה בכמה צעדים קטנים, ולהגדיל את הסיכוי שכל שעות ההשקעה בניוזלטר שלנו אכן יפגשו את היעד – האינבוקס של הלקוחות. וכן, גם יניעו לפעולה ויכניסו כסף לעסק.
סף הכניסה לעבירות: אימות זהות השולח
ספקיות Email (ובהן ג'ימייל הנפוצה ביותר) מפעילות מסנני ספאם שונים, שמטרתם לשמור את תיבות הדואר של המשתמשים נקיות מדואר זבל (ספאם). נוסף על המסננים של ספקית ה-Email, קיימות גם שכבות אבטחה מתקדמות (Firewall) – בעיקר אצל משתמשי דואר אלקטרוני ארגוני. מערך אימות זהות השולח מסייע לספקית הדואר ו/או למערך ה- Firewall להחליט לאן לנתב את המיילים: לתיבת הדואר הנכנס, לתיבת הספאם או אף לחסום את השולח חסימה מלאה. תהליך אימות זהות השולח פועל ברבדים שונים, שמבוססים על תקנים וטכנולוגיות (פרוטוקולים) המאפשרים לזהות את העסק כשולח לגיטימי, ולא כגורם זדוני המנסה לגנוב פרטים (פישינג) או למלא את התיבות בדואר זבל.
הכירו את SPF, DKIM ו–DMARC
SPF, DKIM ו-DMARC הם שלושה פרוטוקולים המוגדרים על הדומיין (למעשה, הפרוטוקולים הללו מתווספים כרשומות TEXT לדומיין עצמו) של העסק ומאפשרים לו להיות מזוהה כשולח אמין ולא כשולח דואר זבל או פישינג פוטנציאלי. הגדרה של שלושת הפרוטוקולים עשויה להעלות באופן משמעותי את עבירות המיילים שלכם, כלומר את ההגעה לאינבוקס של הלקוחות.
SPF – Sender Policy Framework
SPF הוא מנגנון המאפשר לארגון הגדרה של השרתים שיש להם הרשאה לשלוח דואר אלקטרוני בשם הדומיין שבבעלותו. המנגנון הזה יוצר זיהוי והיכרות של השולח, צעד שמגדיל את האמון בהודעה וכך גם את העבירות שלה.
DKIM – Domain Keys Identified Mail
באופן דומה לפרוטוקול SPF גם פרוטוקול DKIM מבצע זיהוי של השולח, אך הוא עושה זאת באמצעות פרמטרים מתקדמים נוספים: תעודות דיגיטליות, הצפנה ועוד. התפקיד העיקרי של פרוטוקול DKIM הוא לזהות מהיכן הגיעה תעבורת הדואר. הטכנולוגיה מאפשרת לוודא שהמסר החתום לא שונה לאחר שנחתם ובכך ניתן להוכיח את מהימנות המידע.
DMARC – Domain Message Authentication Reporting
פרוטוקול DMARC הוא רובד נוסף בתהליך הבדיקה וסינון הדומיינים: למעשה, הוא בודק מייל שעבר בהצלחה את אימות ה-SPF וה-DKIM מול פרמטרים נוספים כגון From וכן Mail from. מטרת הפרוטוקול היא למנוע זיופים באמצעות קישור טוב יותר בין אימיילים שנשלחים בפרוטוקול SMTP לבין מידע שנמצא במערכת שמות הדומיין. לדוגמה: אם נשלח אימייל שכתובת השולח בו היא someone@pulseem.com, בשני הפרוטוקולים שרתי SMTP שמקבלים את האימייל יחפשו מידע נוסף ברשומת ה־DNS של שם הדומיין pulseem.com . אם יש התאמה, אמינות האימייל תעלה וכך גם העבירות שלו.
תכלס, מה יוצא לנו מזה?
יישום והטמעה של כל שלושת הפרוטוקולים שמנינו הם צעד בסיסי בדרך להגדלת מהימנות הדיוור. את הטמעת הפרוטוקולים האלו אפשר לבצע באופן מיידי, במהירות, בקלות יחסית וללא צורך בסיוע טכני, בעזרת המדריך המצורף (לינק למסמך שקיים בתחתית העמוד), וכל מנהל/ת דומיין יכול/ה לבצע את ההטמעה בשעת עבודה לכל היותר. מהצד השני, מטעם ספק שירותי הדיוור יש אחריות לשרתים נקיים – ואת זה אנחנו בפולסים דואגים לעשות עבור הלקוחות שלנו כדי להגיע למקסימום עבירות של הניוזלטרים שנשלחים דרכנו.